מזהים את הסימנים
של מצוקה נפשית
1 מכל 2 אנשים צעירים בישראל חוו דיכאון או חרדה בתדירות משתנה.
(מקור: תוצאות מחקר מייבלין ניו-יורק בישראל בקרב 505 נשים וגברים בגילאי 15-35, דצמבר 2020 של חברת "טו דה פוינט")
מהי בריאות הנפש?
בריאות נפשית טובה מוגדרת כמצב של רווחה בו כל אחד ואחת מממשים את הפוטנציאל שלהם, יכולים להתמודד עם הלחצים הרגילים של החיים, יכולים לעבוד באופן פרודוקטיבי ופורה, ומסוגלים לתרום לקהילה שלהם. (מקור: ארגון הבריאות העולמי).
מצבים נפשיים משפיעים על כולם ללא כל קשר לגיל או לרקע שלהם. בעיות נפשיות יכולות להופיע כתוצאה מחוויות שאנו חווים בחיינו ויכולות להתרחש ללא כל סיבה שניתן לזהותה בקלות. שני הסוגים הנפוצים ביותר של הפרעות נפשיות הם חרדה ודיכאון.
מהי חרדה?
חרדה היא מצב בו אנו חשים פחד ואי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות לנו או לסביבה שלנו. חרדה היא תגובה פסיכולוגית ופיסיולוגית של הגוף עקב לחץ, מתח, אי שקט ודאגה הנובעת מתגובת חירום של הגוף לסכנה ממשית או דמיונית, מודעת או לא מודעת. כולנו יכולים לחוות חרדה, אבל כאשר הסימפטומים מציפים, משתלטים ורצופים - ולעתים קרובות משפיעים על חיי היומיום - ייתכן שזו הפרעת חרדה. הפרעות חרדה יכולות להופיע אצל מבוגרים ואצל ילדים, בצורות שונות ובעוצמות שונות.
מהו דיכאון?
דיכאון הוא מחלה שמשפיעה גם מבחינה גופנית וגם מבחינה רגשית. דיכאון מתאפיין בתקופות קשות, חוזרות ונשנות של שינויים ברורים במצב הרוח, בתהליכי החשיבה ובמוטיבציה אשר נמשכים לאורך תקופה. רבים משתמשים במילה דיכאון כדי לבטא ירידה במצב הרוח, לתאר דכדוך או לציין שאינם במיטבם. אנשים שסובלים מדיכאון סובלים מפגיעה בתפקוד היומיומי. הם מתקשים לעבוד בצורה תקינה ורציפה, פעמים רבות הם אינם מעוניינים בחברת משפחה וחברים, חשים חסרי ערך וחסרי תקווה. דיכאון משפיע גם על השינה/אנרגיה, התיאבון או המשקל. קיימים סוגים שונים של דכאון בדרגות חומרה שונות: דיכאון אחרי לידה, דיכאון עונתי, דיכאון קל ודיכאון קליני.
10 סימני אזהרה נפוצים להפרעת חרדה ודיכאון
תסמיני חרדה ודיכאון נראים אחרת אצל כל אחד ואחת, דבר אשר עלול להקשות על הזיהוי.
להלן 10 סימנים נפוצים שחשוב להיות מודעים אליהם כדי שתוכלו לדעת אם אתם/ן או מישהו קרוב אליכם חווה מצוקה רגשית.
כך תזהו מצוקה רגשית / ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית ער"ן
1. תנודות במצב הרוח (בכי מרובה, התפרצויות כעס או לחלופין עצבות והסתגרות).
2. אמירות מילוליות המשקפות פסימיות, ייאוש, חוסר אונים או הערכה עצמית נמוכה (אני כישלון, אני לא מסוגל/ת).
3. הימנעות מקשרים והיעדרות ממפגשים חברתיים, שינוי הרגלי הפנאי.
4. ירידה בתפקוד: היעדרות מלימודים/ מקום העבודה, הישגים לימודיים ירודים/ תפוקות נמוכות בתחום התעסוקה.
5. תלונות על הרגשה כללית לא טובה ודיווח על עייפות, כאבים שונים, בעיות עיכול.
6. לחץ וחרדה (תחושת מועקה מבשרת רעות, קושי לעזוב את הבית או לישון לבד).
7. בעיות סביב אכילה (חוסר תיאבון, הימנעות מאכילה או אכילה כפייתית).
8. קשיי שינה (קושי להירדם, תשישות, עייפות מתמשכת או שינה מוגזמת).
9. פגיעה בטווח הריכוז ובזיכרון.
10. היעדר יכולת לחוש הנאה מפעילויות שהיו מהנות בעבר.
ככלל, ככל שההתנהגות נתפסת כשונה מהרגיל וכאשר השינויים באים לידי ביטוי במקומות ובהקשרים שונים (למשל גם בבית וגם בעבודה או בחברה), עלינו לגלות משנה רגישות. ככל שמדובר בשינוי ממושך יותר בהתנהגות וככל שהאדם מבטא תחושת מסוגלות מועטה יותר להתמודד עם המצב - נעריך את עוצמת המצוקה כגבוהה יותר.
